הגאווה השחורה של בריטניה היא חגיגה הכרחית של מוזרות שחורה

לפני 14 שנים, פיל אופוקו-גיימה, הידועה כיום בחיבה בשם ליידי פיל, נסעה באוטובוס עם נשים שחורות מוזרות אחרות לעיירת חוף בבריטניה בשם Southend. למרות שהיא אומרת שהקבוצה קיבלה כמה מבטים מלוכלכים ומלמולים, היא גם חשה תחושת קהילה עצומה ואינטנסיבית. חשבתי, 'יש לנו כאן משהו', היא אומרת.

כשהיא נושאת את תחושת הביחד חזרה ללונדון, ליידי פיל הקימה אז את UK Black Pride (UKBP), חגיגה של אנשים שחורים LGBTQ+ שגדלה בהתמדה בגודלה והשפעתה מאז הקמתה. לפני ה הגאווה השחורה השחורה השנתית ה-13 של בריטניה בחגיגה ביום ראשון הקרוב, ליידי פיל לקחה זמן לדבר איתם. על UKBP, הצורך במרחבים שחורים קוויריים, ומה שהיא מקווה להשיג לעתיד.

חברים ב-UKBP

איליין אמוט

מדוע חשוב ליצור חגיגת גאווה שמרכזת אנשים שחורים?

במשך כל כך הרבה זמן, אנשים להט'ב שחורים נמקו בשוליים, למרות היותם חיוניים לנרטיב של התנועה. אני חושב שהמורכבות של הניסיון שלנו מקשה על אחרים מחוץ לניסיון שלנו להביא אותנו איתם. בעוד אנשים להט'ב+ לבנים מקדמים יוזמות שמשפיעות ישירות על חייהם - נישואים, אימוץ - הם עושים זאת תוך כדי לחימה בתוך מערכות ומבנים שתוכננו לתת עדיפות ללובנם. ההתמקדות דמויית הלייזר הזו בדחיפת סדר יום שוויון נהנית מהפערים הגלומים במערכת, ולכן הופך חשוב לנו יותר ויותר ליצור מרחבים, רגעים ותנועות שמרכזות את החוויה שלנו ושמתעדפים את חיינו.

כמה ביקורות על המיינסטרים חגיגות גאווה הם שהם לבנים מדי, זכרים ו-cis. איך היו החוויות שלך בחגיגות הגאווה הגדולות?

כשחזרתי ללונדון עם הרעיון של UK Black Pride טרי במוחי ובליבי, והצעתי למארגני מה שהיה אז London Pride שאני רוצה ליצור את המרחב הזה עבור אנשים Black LGBT+, הם ממש אמרו לי להתעסק . אחרים אמרו לי שאין טעם. עוד יותר אמרו, האם אתם לא רק מפרידים את עצמכם?

העובדה היא שמעולם לא היינו מיוצגים בחגיגות הגאווה המרכזיות בשום צורה מהותית. מעולם לא הזכירו לנו את השמות שלנו, הנושאים שלנו הובאו לשולחן העבודה - אכן, השולחן היה עמוס כל כך הרבה זמן בגברים ממעמד הביניים, אזרחים לבנים, שבאמת לא הייתה לנו ברירה אלא לבנות משלנו.

יש המחזיקים בסטריאוטיפ שמדינות אפריקה הן הומופוביות, ושהקהילה השחורה הומופובית יותר מהקהילה הלבנה. מה תהיה תגובתך לזה?

זה ממש כמו אנשים לבנים שצועקים על אלימות שחור על שחור, לא? זה רעיון מסיח דעת ושגוי שאנחנו פראים שלא מכבדים את קדושת חיינו. יש כמה דברים שצריך לבטל כאן. ראשית, מוזרות מתועדת זמן רב בהיסטוריה בעל פה של מדינות אפריקה. שנית, רק משלטונות אכזריים של טרור דתי ואימפריאלי אימצו מדינות אפריקה דעות הומופוביות שהתפרשו כמקובעות בספרים שבהם הם הכו אותנו על הראש. שלישית, נשים שחורות קוויריות מנהלות תנועות חשובות של חיים שחורים ברחבי העולם. גופים קווירים בחזית הקרב הזה למען צדק, שוויון וחיים מראים שכמו כולם, אנחנו מתקוממים נגד דיכוי מתוך הקהילה שלנו ומחוצה לה; ושכמו כולם, עלינו לנווט את היציאה שלנו, את המעברים שלנו ואת הנזילות שלנו עם החברים, המשפחות והכנסיות שלנו.

חברים ב-UKBP

האם הייתה לך אינטראקציה עם מישהו בקהילה שלך שהוכיחה לך שהעבודה שאתה עושה חשובה? אולי מישהו שהודה לך?

אני עושה את זה כבר 14 שנים, אז אינספור אינטראקציות עולות בראש, אבל מה שבולט לי השנה הוא הצוות שהרכבנו. יש לנו צוות של מתנדבים מסורים שעובדים כל שעות היממה שאלוהים שולח כדי לוודא שאנשים להט'ב שחורים יודעים שהם רואים אותם, אוהבים אותם ומוערכים אותם. הגאווה השחורה של בריטניה שייכת לקהילה: היא שלהם, ולכן כשכל האנשים האלה עומדים להיספר ולהביא לתנועה הזו את החוויות, התשוקות והכישורים העצומים והמגוונים בשירותם של אנשים להט'ב שחורים, אני לא יכול שלא להעריך שלי, ול- UK Black Pride, הייתה השפעה הרבה מעבר למה שיכולתי לדמיין.

איזה מסר שולחת UKBP לקהילת LGBTQ+ בכללותה?

לכל אחד מאיתנו יש אחריות. בין אם אתה אדם לבן בעמדת כוח שצריך ליצור מרחב ולפרק מערכות מדכאות מבפנים, או צעיר שחור קווירי שצריך להבין שהוא אהוב ומוערך, לכל אחד מאיתנו יש אחריות להמשיך ולדחוף. למען הזכויות והשוויון לכל השאר. אף אחד מאיתנו אינו חופשי עד שכולנו חופשיים. עכשיו, החופש הזה מקבל משמעות שונה עבור אנשים שונים. זה החופש לרקוד חופשי מהמבט הלבן. זה החופש לנשק את בן הזוג או להחזיק את ידו בפומבי. זה החופש להגשים את החלומות שלך. זה החופש לבנות את החיים שמגיע לך לחיות. אבל צריך לעורר חופש (זה לא נכון, אבל זה המקום שבו אנחנו נמצאים), ולכן בכל אחד מאיתנו יש את הפוטנציאל להילחם כי אנחנו יודעים איך החופש נראה עבורנו.

פיל מנהלת של UKBP

איליין אמוט

מה הלאה עבור UKBP?

החלומות שלנו על הגאווה השחורה של בריטניה גדולים - גדולים כמו החלומות שיש לנו עבור כל אדם בודד בקהילה שלנו. אנחנו הולכים להמשיך להתמקד כיצד אנו יוצרים פסטיבל גדול וטוב יותר בכל שנה, וכיצד נמשיך לעסוק בקהילה שלנו ובאחים שלנו שעדיין לא יראו את עצמם מיוצגים כאן. צוות הכוח הזה ואני בוחנים כיצד אנו ממשיכים בשיחה עם הקהילה לאורך כל השנה, כיצד אנו יוצרים מרחבים קבועים יותר ברחבי הארץ בשיתוף עם ארגונים קהילתיים המפגינים את האהבה והמחויבות שלנו לאנשי LGBT+ שחורים.

בנימה קיומית יותר, הפרק הבא של UK Black Pride יהיה הדור הבא. יש את הפתגם הגאנה הנפלא הזה, אנחנו לא יורשים את הארץ הזו מהורינו; אנחנו משאילים את זה מהילדים שלנו. זה כל כך מייצג את הגאווה השחורה של בריטניה. התנועה הזו היא שלהם. הגאווה השחורה של בריטניה היא גם מורשת וגם עתיד. זו מתנה, ירושה ואיך הקהילה ממשיכה לתרום לתנועה, איך הם עוזרים לטפח אותה ולהצמיח אותה ולהעביר אותה הלאה זה מה שאני אישית אמשיך להתמקד בו.

חגיגת הגאווה השחורה של בריטניה היא ביום ראשון, 8 ביולי. ראיון זה הצטמצם ונערך קלות למען הבהירות.

קבל את המיטב ממה שמשונה. הירשם לניוזלטר השבועי שלנו כאן.