השחקן הלא-בינארי הזה בצמיחה קורא לייצוג טרנס נוסף במדיה

כאדם טרנס-גברי שהיה פעם על א תוכנית טלוויזיה במרכזו של תיאטרון מוזיקלי, הלב שלי נסק כשגיליתי ש-NBC לעלות , סדרת דרמה מוזיקלית, תציג דמות טרנס גברית בגילומו של שחקן לא בינארי, אלי דסאוטלס. דסאוטלס הוא ילד בן 23 המגלם את מייקל הלוואל - תלמיד תיכון שמצטרף להפקה של בית הספר שלו התעוררות אביבית בתור מוריץ. במהלך העונה, מייקל מנווט במצבים משותפים לטרנסים רבים, כמו לבקש מהמורים לקרוא לו בשמו הנבחר, להחליף את חדר ההלבשה של הבנים לחזרות דרמה, ולברר את מערכת היחסים שלו עם חברו הטוב ביותר לאחר שהתפנה לעצמו. לחקור את זהותו.

לאחר צפייה מוגזמת בכל העונה הראשונה של לעלות , תפסתי את Desautels בשבילם. לדון בייצוג טרנס בתקשורת, מה זה אומר לתמוך באדם טרנס בתהליך היציאה שלו ובחיי היומיום, וכיצד הם עזרו ליוצרי התוכנית לעצב את דמותם, מייקל.

רן ואלי יושבים על ספת קטיפה ירוקה גדולה.

אלי דסאוטלס (מימין) עם הארוס רן (משמאל).רוי רוכלין/Getty Images

עבורי, תיאטרון מוזיקלי הוא מקום בטוח להתנסות וחקירה בזהות. איך זה עזר לך לחקור את הזהות שלך?

אני בהחלט מרגיש כך. האנשים שעוסקים בתיאטרון מוזיקלי, לרוב, פשוט מקבלים אנשים, וזה מקום שבו אתה יכול להביע את עצמך באמנות ואתה יכול להיות מישהו אחר על הבמה לזמן מה וליהנות. לא ידעתי שאני טרנסית בתיכון, אבל אם הייתי יודע בזמן שעשיתי דרמה, היה לי כל כך נוח בבית הספר שלי. אני יודע שזה היה מקום בטוח עבורי, וזה מקום בטוח עבור הדמות שלי, מייקל.

איזה סוג של קווי דמיון אתה רואה בין הניסיון של הדמות שלך מייקל לחוויה שלך, עם שהוא בחוץ ואתה לא בחוץ בזמן שהיית בתיכון? האם יש חפיפה או הצלבה?

אה כן, בטוח. כיף לחזור להיות ילד ולחיות מחדש את חיי העשרה דרך מייקל. זה מרגיש מאוד דומה. שנינו מצאנו נחמה בתיאטרון מוזיקלי. לא השקעתי בזה לגמרי בתיכון, כי הייתי יותר ילד של להקת צועדים, אבל בהחלט, אני מרגיש שמייקל מרגיש בנוח עם ילדי התיאטרון. אני אוהב להגיד שמייקל כן נוֹחַ . זה רק משמח אותי - לחשוב עליו ככה. אני שואף לגרום לו להיות בטוח ובלתי מתנצל ככל האפשר. אז אני מניח שגם אנחנו דומים בצורה הזו, כי אני עשיתי אותו ככה.

עד כמה היית מעורב בעיצוב הדמות שלך?

כשהתחלנו לעבוד על הפיילוט, הצלחתי לדבר עם הבמאי, מייק קייהיל, והיוצר, ג'ייסון קטימס, ולהוסיף את הרעיונות שלי כשהתחלנו. באביב שעבר, ג'ייסון למעשה פנה אליי והוא רצה לשמוע עליי הכל - על הזהות שלי, על חיי היומיום שלי כאדם טרנס, על חיי המשפחה והחברים שלי. הוא גם שאל על המחשבות שלי על מייקל, והיינו צריכים לנהל את השיחות הפתוחות האלה שבהן הוא רק יקשיב למה שיש לי להגיד. ג'ייסון תמיד היה זמין, תמיד פינה לי זמן, ותמיד הקשיב למחשבות שלי ורצה ללמוד ממני. שיחות אלו העניקו לו השראה בכל הנוגע לסיפוריו של מייקל.

חלק מסיפור הרקע של הדמות שלך הוא שהוא התרחק מהחבר הכי טוב שלו כשהוא לקח את הזמן להבין את הזהות הטרנסית שלו. איך היית רוצה לקבל תמיכה כשהיית משלים עם הזהות שלך? או, איזו תמיכה קיבלת שבאמת עזרה או הרגישה לך טוב?

אני חושב שנתמכתי כשהתחלתי להבין את זה ב-2014. הייתי במערכת יחסים עם הארוס שלי, רן, ושנינו הבנו את זה ביחד טאמבלר - מציאת בלוגים של טרנסים ו אנשים לא בינאריים , ולמד את כל המונחים משם, ואז מחפש אותם בעצמי. רן ואני עברנו את זה ביחד ותמיד היה לנו אחד את השני בתור תמיכה, אז כשאחד מאיתנו אמר, 'אתה יכול להתחיל להשתמש בכינויים האלה בשבילי כדי שאוכל לבדוק אותם?' תמיד היינו שם אחד בשביל השני כדי לנסות את זה, ופיתחנו את זה ככה ומצאנו את התנאים הנכונים, בסופו של דבר.

הדבר היחיד שמעניין את אמא שלי הוא שאנחנו שמחים ולא פוגעים באחרים. היא כאילו, פשוט ספר לי הכל עליך. אני אתייחס אליך איך אתה רוצה שיתייחסו אליו. היא רק לאחרונה פרסמה פוסט בפייסבוק לכל החברים שלה, כי היא לא יכולה לסבול ללכת לעבודה ולשמוע את כולם מטעים אותי. היא כאילו, 'עכשיו אני משתמש בכינויי הם/הם בשבילך, אז למה אף אחד אחר לא?' היא אמרה שרוב הזמן כשהיא משתמשת בכינויי הם/הם כדי להתייחס אליי, אנשים אחרים משתיקים ומשנים נושא. יש לי משפחה נהדרת, ואבא שלי סופר מדהים. הוא רק לאחרונה אמר לי שקהילת ה-LGBTQ+ היא עכשיו משהו שהוא חלק ממנו ופשוט חשבתי שזה ממש ממש מתחשב בשבילו להגיד את זה. זה פשוט גורם לי להרגיש נהדר ובטוח. אני יכול פשוט להיות מי שאני רוצה להיות.

אני שמח שיש לך את זה.

כֵּן. זה באמת מדהים. אני בר מזל וזכאי על כך.

מהו האתגר המשמעותי ביותר שאתה מתמודד איתו, או שהתמודדת איתו כשחקן לא בינארי בהוליווד?

הניסיון שלי עד כה בתעשיית הטלוויזיה היה מספק ונהדר. נהניתי מאוד. האתגר היחיד שעמיתיי הסיסג'נדרים לא היו צריכים להתמודד איתו הוא מיגדר שגוי. זה הגיע לנקודה שבה זה היה סוג של הפרעה לעבודה שלי, ורק רציתי לבוא לעבודה - לא רציתי לבוא לחנך אנשים. אבל מה שבאמת היה פנטסטי זה שהקאסט שלי היה מדהים עם הכינויים שלי, והם היו מתקנים אנשים אחרים שעשו לי מגדר שגוי כך שלא אצטרך להתמודד עם זה ואוכל פשוט ללכת לעשות את העבודה שלי. אנשים לומדים ורוצים ללמוד, וזה משהו שאפשר בקלות לעזור בייצוג טוב יותר בתקשורת.

איזה סוג של ייצוג טרנס אתה רוצה לראות בטלוויזיה?

הייתי רוצה לראות כמה טרנסים על המסך בצורה סתמית. סתם מישהו שבמקרה הוא טרנסי וזה לא כל הסיפור שלו. הורה טרנסג'נדר, הורה יחיד טרנסג'נדרי, מורה טרנסג'נדר, איש עסקים טרנסג'נדר. אני רוצה לראות מה קורה בסיפור הזה, שבו הדמות במקרה היא טרנסית, כי זה העולם שבו אנחנו חיים. טרנסים נמצאים בכל מקום ועושים כל מיני דברים. אז אני רק רוצה לראות את זה ולנרמל את זה.

מה העצה שלך לשחקנים ומבצעים טרנסים ולא בינאריים צעירים?

העצה שלי לשחקנים ומבצעים טרנסג'נדרים ולא בינאריים, כמו גם לכל שחקן ופרפורמר, היא פשוט להמשיך לעשות את זה, ואם זה מה שאתה נועד לעשות ואתה מרגיש את זה בעצמותיך, אל תפסיק לעבוד עבור זה. אם אין לך תמיכה בחייך, או שהמשפחה שלך לא תומכת בבחירת הקריירה שלך, אתה צריך לזכור שאתה יכול גם להיות התמיכה שלך.

הייתה תקופה שבה הייתי כמו, 'אוי, אני לא חושב שאני מספיק מוכן להתחיל ללכת לאודישנים'. תמיד הייתי אומרת לאמא שלי, 'אני לא מרגישה שאני מוכנה ללכת לאודישנים'. והיא הייתה כמו, 'נו, מתי אתה מתכוון להתחיל? אתה צריך להתחיל איפשהו״. אז זה מה שאני אוהב לייעץ. אם זה מה שאתה רוצה לעשות, לעולם לא תגיע לנקודה שבה אתה מרגיש מתובל ומוכן לחלוטין. אתה רק צריך להתחיל.

ראיון זה עבר עריכה ותמצית לצורך הבהירות.

טיילר פורד הוא עורך אצלם. הם תומכים, סופרים ונואמים עטורי פרסים, שכתיבה יצירתית וביקורתית על זהות קווירית וטרנסית מעוררת השראה, מנחמת ומאתגרת קשת מגוון של קהלים. טיילר הוא גרנד מרשל של ניו יורק פרייד 2018.