הסרט הקצר קורע הלב הזה מציע מבט על חיי היומיום של בני נוער טרנסיים

גדלתי באנגליה בסוף שנות ה-80, לא היו לי תמיכה או משאבים שיעזרו לי להבין את הזהות הטרנסית שלי; כתוצאה מכך, הרגשתי אבוד ובודד גם בחיי הבוגרים. החוויה של תחושת התעלמות מהחברה וחסרת אונים על גורלי בגיל כה צעיר עדיין רודפת אותי, והייתי עושה הכל כדי למנוע מילדי הטרנס של היום להרגיש כך.

כפטרון של ארגון הצדקה המבוסס בבריטניה בתולות ים , הפועלת לתמיכה בילדים טרנסים ומגדריים ומשפחותיהם, אני רואה באופן קבוע כיצד אהבה, עידוד ודיאלוג יכולים להיות אנשים טרנסים צעירים. בעבודה צמודה עם הארגון במהלך השנים האחרונות, הופתעתי עד כמה הילדים שלו יכולים להיות מאושרים ובטוחים מגיל ארבע. ילדיה הגדולים יותר היו זהים לכל בני נוער אחרים, אלא שהם היו נושא לוויכוח תקשורתי כמעט מתמיד על תקפות זהותם וזכות הקיום שלהם. מתוסכלים ולהוטים ליישר את השיא, פנו אלי כמה מהצעירים בקשר ליצירת סרט קצר שבו הם יקבלו את הבמה, ויוכלו לתת הצצה אל ההתמודדויות, כאבי הלב והפחדים היומיומיים שלהם. התוצאה היא להקשיב , סרט קצר שאנו מקווים שיוכל לשפוך אור על החוויות של צעירים טרנסים בשבוע המודעות לטרנס.

תוֹכֶן

ניתן לצפות בתוכן זה גם באתר זה מקורו מ.

כל חמשת הצעירים הטרנסים בסרט, בני 11 עד 15, הוטרדו בבית הספר על ידי מורים כמו גם עמיתיהם הסיסג'נדרים, כאשר כמה מהם עדיין חווים התעללות מדי יום. בניגוד לרטוריקה התקשורתית, הם יודעים בדיוק מי הם, הביעו זאת בקול רם מגיל צעיר, וכיום הם חברים גאים וגלויים בדור החדש והאמיץ הזה. מייקל, השחקן בן ה-15 בסצנת השירותים של הסרט, אומר לי, 'כשיצאתי, כמה ילדים היו די עוינים, אבל התגובות הכי מציקות לטריפות שלי הגיעו ממבוגרים. ילדים טרנסים הם אנושיים כמו כל ילד אחר - כאשר מתייחסים אליו באכזריות אנו סובלים, וכאשר מתייחסים אליו באדיבות אנו פורחים. למרות השוני בינינו, כולנו קשורים לאנושיות המשותפת שלנו״.

ההיבט המעורר השראה באמת ביצירת הסרט הזה היה האופן חסר הדאגות שבו הציגו הילדים האלה תרחישים קורעי לב. הם היו אמיצים, מקצועיים וענייניים, ודוגמה יפה למה שקורה כשנותנים לשחקנים טרנסים הזדמנות לזרוח.