Queeroes 2018: Bubble T

קווירו

אני אמור להתחיל את זה - קטע שמסביר למה המארגנים של Bubble_T , מסיבה מניו יורק שחוגגת אסייתים LGBTQ+, הם גיבורים קוויריים - בכך שהם מדברים על טראומה. זה מרגיש כאילו אני צריך לדון איך להיות הומואים ואסייתים באמריקה פירושו להפוך לבלתי נראה, בלתי ניתן לבירור, זר תמידי. על ידי אקסטראפולציה כיצד אי-הנראות הזו יצרה בי את הצורך להסתייג ולהתחרות בגברים אסיאתיים אחרים על משאבים מוגבלים של הומוסקסואלים. איך פגעתי באנשים שנראו כמוני. איך, למרות שגדלתי בפרבר של הונולולו שהיה בעיקר אסייתי, עדיין חשבתי שאני צריך להיות פחות אסייתי כדי להיות הומו. אני אמור להתייחס לקטע הסאטירי הזה מהגיליון של מגזין Details משנת 2004, כותרת הומו או אסיה? , ולהסביר לך כמה כוח מחזיקה המילה או כשאתה בן 16 ולקבל את כל המידע שלך ממגזינים.

אבל אני לא חושב על טראומה כשאני ב-Bubble_T.

כשאני חושב על Bubble_T, אני חושב על כך שקיבלתי משקה קר באמצע המדבר ורק אז הבנתי עד כמה אני צמא. אני חושבת על איזו מלכה אהיה: פנתרה עם גוונים של קים צ'י או אולי שמש ביצ'ון, ג'יה גאן עולה. אני חושב על המחשבות האקראיות של פיי וונג. אני חושב על האופן שבו המאהבים שלי בחטיבת הביניים היו בנים עם שיער שחור כהה ועיניים מקומטות ועור בצבע של ספאם מטוגן קלות, בנים שנראו כמוני. אני חושב על הרגע הזה במהדורה האחרונה של Bubble_T שבו רמיקס של ה-LMK של Kelela הפך ל-Love to Love You Baby של דונה סאמר ואיך הקהל התנדנד. אני חושב שאני לוהט. אני חושב על להציץ לתוך הזכוכית, אבל במקום השתקפות שלי, הזכוכית נשברת למיליון חתיכות וכל אחת שונה לגמרי אבל מחוברת. אני חושב על הפעם הראשונה שראיתי גבר אסייתי בפורנו שהורדתי באופן לא חוקי בנאפסטר וכמה היה חשוב לי הקליפ הזה בן 20 השניות. אני חושב על ג'נט מוק ומרגרט צ'ו ואלק מאפה. אני חושב על השער של הגיליון השישי של Gay Insurgent Journal משנת 1980, ובו קבוצה אוחזת בשלט עם הכיתוב We're Asians GAY & PROUD. אני חושב על חולצת טריקו של מותג MASSIVE שבה שני בחורים דחוסים יחד בפרופיל, ואתה לא יכול לדעת אם הם הולכים לריב או לזיין או שניהם. אני חושב על סטרטינג. אני חושב על מיכל דגים תרבותי שנוצר עבורנו, על ידינו. אני חושב שסולאנג' שרה את החרא הזה בשבילנו. אני חושב - רגע, זאת סולאנג'? כן זה היה. אני חושב על אדום, ורד שמתקרב לארגמן. אני חושב על ג'ני שימיזו מושכת בגופייה הלבנה כשהיא מגרגרת: CK1. אני חושב על מנורת המפל ב- Happy Together. אני חושב על הקאסט הכל-אסיאתי של קנזו SS 2018. אני חושב על כל האנשים שראיתי פורחים משתילים ביישנים לפרחים בעלי אלף עלי כותרת - כותנה קצוצה במקום בו הייתה חולצת טריקו, עקבים במקום שטוחים - הכל בגלל שמסיבה אמרה להם שהם שווים את זה. אני חושב: לעזאזל, הם לוהטים. אני חושב על ספאם מוסובי ועוף קאטסו ובשר ג'ון. אני חושב על המהום הרועם של ציקדות שמופיעות אחרי 13 שנים. אני חושב על ההגדרה המילולית של מה זה אומר להיות קווירי: אקסצנטרי, לא שגרתי. אני חושב על מכתב אהבה שנכתב לגרסה צעירה יותר של עצמי. אני חושב על צרחות שיכולות להיחשב בטעות כזעם קדמוני אבל הן בעצם רק קיקי על סיגריות קוריאניות מיובאות. אני חושב על החזקה על ידי קהילה תחת אורות דיסקו נשברים. אני חושב על החוזק במספרים. אני חושב על סצנת הכדור ועל המשפחה הנבחרת. אני חושב על זעקת עצרת. אני חושב: הצלה.

הם לעולם לא היו אומרים את זה בעצמם - צניעות אסייתית והכל - אז אני אגיד את זה בשבילם: המארגנים של Bubble_T הם גיבורים קוויריים. ניקולס אנדרסן, קרלו בלו, סטיבי הוין, פאולי טראן ופדרו וידלון שינו את חיי, ואת חייהם של אינספור LGBTQ+ אנשים אחרים, אסייתים או לא. ואם אתם לא מאמינים לי, בואו למסיבה הבאה ושפוך קצת תה בועות.

קודם: עלי סטרוקר
הַבָּא: מייקל וו. טוויטי

קבל את המיטב ממה שמשונה. הירשם לניוזלטר השבועי שלנו כאן.