King Princess: Free to Be
נסיכת המלךצ'אד דייויס
הדור הבא של קולות קווירים ובעלי חזון הם היסטוריה בהתהוות, ומשנים את העולם באופן ייחודי משלהם. לגיליון הגאווה שלנו, אנו חוגגים אמנים עולים שנוקטים עמדה בזמן שהם עולים לבמה. בדוק את סיפורי השער האחרים שלנו, בהשתתפות צ'יקה ואיאן אלכסנדר, כאן.
אני רגשנית כל הזמן. כשהייתי צעיר יותר, נמשכתי לאמנות שכמעט הרגיזה; תמיד השתמשתי במוזיקה ככלי להבין את המחשבות והרגשות שלי. גדלתי בוויליאמסבורג, ניו יורק עם מוזיקה מסביבי. אבי היה הבעלים של Mission Sound, אולפן הקלטות מברוקלין, ואני ביליתי את רוב זמני כילד בקרב אנשים יצירתיים. החינוך שלי היה השילוב הזה של ללכת לבית הספר ואז לנגן בסטודיו עם אמנים וכלים ושכבות של צלילים ומילים. אפילו בגיל ממש צעיר התחלתי להבין את עצמי דרך המוזיקה; הקשבתי הרבה לקווין, ליידי גאגא, רוק משנות ה-70, הביטלס, הרולינג סטונס וג'ק ווייט. למרות שזה מעולם לא נכפה עליי, מוזיקה תמיד הייתה משהו שהפנמתי והבנתי לגבי עצמי ועתידי: אני מוזיקאי. עכשיו, בגיל 20, אני חושב שיותר מכל הדרך שבה אני מעבד רגשות מניע את האמנות שאני מוציא לעולם.
העבודה שלי גם בהחלט מבוססת על הקוויריות שלי. לא להכליל, אבל אני מרגיש שאנשים קווירים כל כך טובים ביצירת דברים; כל כך הרבה מאיתנו כל כך אמנותיים ואינטואיטיביים. בזמן שהבנתי מי אני ואיך אני רוצה להזדהות עצמית, התחלתי לצפות בכל דבר ובכל מה שהיה בֶּאֱמֶת הומו: תוכניות טלוויזיה, סרטים, תוכניות מקוונות, הכל. הייתה נקודה אחת שבה הפסקתי לגמרי לראות תוכניות סטרייט כי לא רציתי יותר להסתכל על סטרייטים מזוינים. היום אני נוטה לאמנות עם חומר אמיתי יותר מכל, אבל אני עדיין אבדוק כל דבר מוזר, כי זה היה כל כך בסיסי לתחושת העצמי שלי.
אני מניח שבאמת יצאתי בחטיבת הביניים. הייתה לי את הנשיקה הקווירית הראשונה שלי בכיתה ח'. זה היה במהלך הקיץ, והבחורה הזו שהייתי חברה איתה שאלה אותי ישירות אם אני רוצה לנשק אותה במסיבה. מיד אחרי שהתנשקנו הייתי כאילו, 'זִיוּן. זה היה טוב. אני גיי. שש שנים מאוחר יותר, אהבה קווירית ממשיכה ללמד אותי יותר ויותר על מי שאני.
נסיכת המלךצ'אד דייויס
יש בזה משהו כל כך חזק ומרובד כששתי נשים אוהבות זו את זו. יש את הבסיס הזה בחברות, בכבוד הדדי, בתמיכה ובחיבור שאני חווה ביחסים עם נשים אחרות. למדתי כל כך הרבה מהנשים שאהבתי. אני חושב שאהבה קווירית היא באמת יפה, ברור, אבל גם פרועה ומסובכת.
״אני רוצה שאנשים יידעו שלצאת החוצה לוקח זמן. זה תהליך וזכות. היו כל כך הרבה אנשים שנלחמו כדי שהדור שלי יקבל את החופש הזה, ואני אף פעם לא לוקח את זה כמובן מאליו״.
זה מרגיש מאתגר לכתוב על סקס קווירי, ואולי זו הסיבה שכל כך מעט אמנים עושים זאת. אני חושב שזה חלק מהסיבה לרווק שלי כוס זה אלוהים קיבל תגובה כזו. זה מגיע מנקודת מבט קווירית כנה, ואני מרגיש שאין הרבה שירים כמוהו. לפעמים אני מאזין לשירים שמזכירים במפורש סקס סטרייט ואני אומר, האם אתה אפילו רוצה זה? אנשים לא מותנים לדבר על סקס בנוחות בתרבות שלנו, אז לא הרבה אנשים עושים את זה. אני יכול לדמיין שקשה לאמנים אחרים לירוק שורות מסורבלות על סקס אם הם לא עושים זאת ליד אנשים שהם סומכים עליהם. אבל אני באמת בר מזל להיות מוקף באנשים שאני אוהב כשאני עושה מוזיקה, אנשים שגם סומכים על תהליך היצירה שלי. כתבתי לעצמי כוס זה אלוהים, אבל זה היה מיוחד לראות כל כך הרבה צעירים שמחים שיר על אכילת כוס. אני אפילו לא יכול לדמיין איך הייתי היום אם היה לי שיר כזה להאזין לו כשגדלתי.
יש כל כך הרבה בהזדהות כקווירית שזה שונה עבור צעירים היום. אני מרגישה שאופי היציאה החוצה משתנה. זה בהחלט פחות מזעזע עבור אדם צעיר לצאת היום מאשר אי פעם בעבר, אבל עובדה זו עשויה ליצור לחצים עבור אלה שאולי עדיין לא יוכלו לצאת. אני רוצה שאנשים ידעו שלצאת החוצה לוקח זמן. זה תהליך וזכות. היו כל כך הרבה אנשים שנלחמו כדי שהדור שלי יקבל את החופש הזה, ואני אף פעם לא לוקח את זה כמובן מאליו. במשך כל כך הרבה זמן, נראות קווירית לוותה בפחד כל כך עז, וזה גורם לי לחשוב איך אני עובר בעולם עכשיו. אני אישית אוהב להיות הומו בפומבי, ומרגיש הכי נוח להיות בחוץ כשאני עם החברים שלי. יש לי מזל שיכולתי להביע את המוזרות שלי בגלוי עם הקרובים אליי, ואני חושב שזה ממש יפה.
אני מודה שגם אני נאבקת עם הקוויריות שלי, במיוחד כשאני מרגישה שזה מגביל את האופן שבו אנשים תופסים אותי כאמן. אני שונאת שזורקים אותי לקטגוריות ומקובצות אותי בשיחות עם הומוסקסואלים אחרים רק בגלל שכולנו הומואים. אמני LGBTQ+ לא כולם זהים, ואני חושב שההבדלים בינינו נוטים להתעלם כאשר אנחנו נדחפים יחד לאותן רשימות אורחים ועולים לאותן במות. זה לא כאילו אנחנו ה רק הומוסקסואלים שעושים אמנות.
נסיכת המלךצ'אד דייויס
לקהילה הקווירית עדיין יש עבודה לעשות, במיוחד כרגע. אנחנו עדיין נתקלים בכמויות בלתי נתפסות של שנאה מדי יום; יש לנו אנשים בשלטון שתוקפים ממש את זכויות האדם הבסיסיות ביותר שלנו. ואני רואה כל כך הרבה עוינות באינטרנט אפילו בין אנשים קווירים, ואני לא חושב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להיות ממורמרים אחד כלפי השני כרגע. אנחנו כל מה שיש לנו. אנחנו צריכים להתייחס לעצמנו וזה לזה בסבלנות, טוב לב והבנה.
אבל אין לי את כל התשובות. אני עדיין קולט מה זה אומר להיות מבוגר. האלבום החדש שלי הוא השיא של כל כך הרבה מהצמיחה האחרונה שלי, שרובם ממש כואב לי לחזור ולחוות מחדש דרך המוזיקה שלי. אבל זה בהחלט גם קתרטי. אני מפעיל כל כך הרבה אנרגיה טיפולית כשאני מופיע, ואני מרגיש קל יותר לאין שיעור לאחר שיתוף בקשיים מרכזיים - תחושות עמוקות של אובדן, קונפליקט וכאב. כשאני מוציא את הכל בחוץ, זה מרגיש כל כך משחרר. לאחרונה, השמעתי את האלבום לכל מי שאני אוהב בחיי, וההערצה שלהם גורמת לו להרגיש שלם יותר. זה מטורף שזו הקריירה שלי.
מבחינת העתיד, אני אשמח להיות מסוג האמן שפשוט מוציא מוזיקה ממש טובה, כל הזמן, תוך כדי הופעה. גם מעולם לא שיחקתי בפסטיבל פרייד ואני עומד לחלוק במה בסן דייגו פרייד עם מליסה את'רידג', אגדה הומואים. אני באמת מתרגש. זה כבוד עצום, במיוחד מאז מציינים השנה 50 שנה למהומות סטונוול. אני כל כך מכבד את ההיסטוריה הקווירית, ואני מנסה לשאת איתי את המורשת שלנו בכל מה שאני מוציא לעולם.
וכשהאלבום החדש שלי סוף סוף יוצא, אני פשוט הולך לבכות לעזאזל.